ראובן ושמעון, שניהם בעלי עסקים, הגישו כל אחד בנפרד, בקשה לרישום הלוגו שלהם כסימן מסחר. אלא שלמרבה הפתעתם, נדחו בקשותיהם על ידי בוחני מחלקת סימני המסחר. סיבת הדחייה בשני המקרים הייתה כי סימני המסחר שביקשו הינם דומים עד כדי להטעות.
אכן, אחד מן העקרונות הבולטים העומדים בבסיס פקודת סימני המסחר הינו כי לא יירשם סימן מסחר זהה לסימן אחר או דומה לו באופן שיש בו כדי להטעות את הציבור.
לפיכך, במצב בו הוגשו בקשות נפרדות לרישום סימני מסחר, על ידי אנשים שונים, כאשר הסימנים המבוקשים זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין, הרי שמחלקת סימני המסחר תסרב לקבל בקשות אלו.
סיטואציה זו תיתכן כאשר הבקשות לרישום סימני המסחר הוגשו במקביל, או אחת אחרי השנייה, כאשר בחינתה של הבקשה הראשונה טרם הסתיימה.
סעיף 29 לפקודת סימני מסחר עוסק בסוגיה זו, ועל פיו, בידם של ראובן ושמעון האפשרות להגיע להסכמה ביניהם בעניין זכויותיהם בנוגע לסימנים המבוקשים על ידם. הסכמה מעין זו דורשת את אישורו של רשם סימני המסחר.
במידה ולא הגיעו ראובן ושמעון להסכמה, ייפתח ביניהם הליך תחרות, אשר בסופו יכריע הרשם מי מבין הבקשות אשר הוגשו תעבור להמשך בחינה מהותית, ובקשתו של מי תידחה כבר בשלב זה.
שלושה מבחני עזר עומדים לרשות הרשם לשם הכרעה בהליך התחרות:
לפיכך, במקרה של ראובן ושמעון, לאחר שיכריע הרשם על פי המבחנים האמורים כי לבקשה אחת תינתן עדיפות על האחרת, רק היא זו אשר תמשיך לבחינה על ידי בוחני סימני המסחר, ואילו הבקשה האחרת לא תיבחן כלל.
בנוסף יש להדגיש כי לאורך כל ההליך האמור לא נבחנים הסימנים המבוקשים לאור סעיפים 8 ו- 11 לפקודה, העוסקים בסוגית הכשירות להירשם כסימן מסחר. כך שבאופן תיאורטי, יכול להיווצר מצב בו סימן שאושר לבחינה לאחר הליך תחרות, לא יעמוד בתנאי הפקודה לעניין הכשירות, ולא יירשם בפנקס.
על החלטת הרשם בעניין בקשות מתחרות ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 30 יום ממתן ההחלטה.
